نحن الشباب لنا الغد

אמא שלי בחרה בשיר הזה. היא אומרת במילים שלה "בחרתי בשיר הזה שבמקור הוא פואמה שהולחנה, השיר הזה קשור לחיים של סבא וסבתא שלי כשגרו ביפו בשנות 1935-1937. סבתא שלי הייתה שרה לי את השיר הזה כל פעם שהיא רצתה לספר לי על החיים שלה עם סבא שלי ביפו, על הרחובות שהם גרו בהם, רחוב סלמי שכיום הוא לא קיים ורחוב אל עגמי ביפו שעדיין קיים עד היום. היא סיפרה לנו על איך סבא שלי היה לוקח אותה לסינמה ביפו, סינמה שקראו לה "דאר אל חמרא". היא תמיד הזכירה איך סבא שלי היה מנהל בית ספר מאוד מכובד ושהוא היה איש מאוד פטריוטי."